חדשות תרבות ותיירות:

אוגוסט 19, 2012

מונטנגרו אהובתי: ביקור ומתכונים

שאול בן אדרת קיבל הזמנה לבקר ולבשל במונטנגרו - הפנינה הדרומית של הים האדריאטי. בתום שבוע של הפלגות, טיולי ג'יפים וביקורים בערים ימי-ביניימיות, הוא חזר עייף, מרוצה ועם רשמים ומתכונים לחריימה ים תיכוני, מרק חצילים קר וסופגניות מיני קיציות

אם אתם אוהבים ים כחול כמו חלום עם מפרצים, לגונות וחופים נסתרים, שמש שמציצה מבינות ההרים, מסעדות דגים שנושקות למים, מלצרים מבוגרים בחולצות מעומלנות ופפיונים, בחורות עם ביקיני ורגליים ארוכות, חול זהוב ואנשים חייכנים שהשלווה והנוף מתמזגים להתנהגותם – עזבו הכל ובואו לבקר במונטנגרו.

הוזמנתי לארץ הצעירה הזו על ידי שר החוץ, שסעד במסעדה שלנו יחד עם קונסול מונטנגרו בישראל, ושהציע לנו לצלם תוכנית ספיישל לטלוויזיה המקומית על אוכל ישראלי.

החלטתי להרים את הכפפה, כך מצאנו את עצמנו, שבוע קיצי אחד באחד המקומות היפים שלחופי אגן הים התיכון (או יותר נכון: אדריאטי). את היום הראשון התחלנו בעיר החוף בודווה, בשיט בחופים היפיפיים של המדינה. בצדי הדרכים נגלו לנו דוכני פירות יער, דובדבנים, דבש ואבטיחים. בכל אחד יש רק ארגז אחד - מה שקטפו באותו היום.

ביום למחרת כבר התחלנו לצלם את התוכנית. את הארוחה המצולמת פתחנו עם מרק קרם חצילים, מנה עם טאץ' ישראלי, שאפשר ללגום כשהיא קרירה גם בקיץ, מירק שמאוד פופולרי גם במונטנגרו. במרכיבים: חצילים שרופים, ירקות שורש, מעט שמנת וציר ירקות שנטחנו למרק סמיך עם טעם מעושן.

לעיקרית, איך לא, הכנתי דגים. לצילומים בחרנו מוסר ים במשקל 2 קילוגרם שכיכב בחריימה עם שום, פפריקה, ממרח פלפלצ'ומה, כוסברה, עגבניות וצ'ילי - חגיגה באדום אש. בקרב המקומיים נרשמה התלהבות.

לקינוח הכנתי סופגניות בצ'יק צ'ק עם יוגורט ווניל ובליווי ריבת עגבניות שרי מתוקה-חריפה-חמוצה, שילוב מעניין ומוצלח. כמו בחנוכה, אפשר לטרוף 20 מהם בלי בכלל לשים לב - זהירות.

השף ששודך לי לצילומים הוא אלכסנדר סנקוריץ' ממלון ספלנדיד המפואר שבבודווה. הוא הביא אותה במפגן מרשים של מנות מורכבות ויצירתיות, למרות שאצלם הפשטות והטריות זה שם המשחק.

לראשונה הכין סלט עלים, קרפצ'יו סלק, פרחי מאכל, רוטב תות וחלמון שליו, תפוזים, תאנים, וזיתים - קומבינציה של צבעים וטעמים. לעיקרית נצרבה טונה הפלנצ'ה והוגשה על פירה גזר ווניל וכן פולנטת תירס עם סרדין אפוי בעשבי תיבול ורוטב סירופ יין אדום, סוג של ממתק מהים. לקינוח הכין פרנצ'סקו, השף קונדיטור של המלון, טירמיסו קלאסי, תמיד מנצח ובהשפעת השכנה ממול - איטליה.

ביום שאחרי הצילומים יצאנו לסיור ג'יפים בהרים. שעה נסיעה מבודווה ואתה נוגע בעננים, עם נוף מרהיב של לגונות וים שלא נגמר, צמחייה, עצי תאנים, זיתים וחרובים שגדלים ככה מעצמם.

עצרנו לאכול בכפר בן 20 בתים עם גג אדום, שבנויים מאבן הרים שחורה. במסעדה ביתית היו כמה שולחנות פורמייקה. התיישבנו באחד הם וקיבלנו סלט ירקות גדול, נקניקייה שמנה וצלויה, קציצות בקר עם פירה , גזרים שלמים מבושלים וקרם תרד טעים להפליא ו-80 שקלים לשנינו.

בערב חזרנו לבודווה ונהנו ממה שיש לעיר להציע: מסעדות דגים, חומות ענקיות על ההרים, וסמטאות שפשוט מתחננים שתשוטטו בהם ותאבדו את הכיוון בין נגני רחוב, הצגות פנטומימה, פסלים חיים, תיירים שמחים וחבורות של זקנים, שכלכולם בירה ביד. עם בריזה וריח של ים נישא באוויר, באמת שלא היה אפשר לבקש יותר.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4267832,00.html